מחירו של טוען רבני מקצועי נקבע בהתאם למורכבות התיק, אם כי ישנה אפשרות של הפחתה במחיר הטוען רבני בהתאם לרצון הלקוח לנהל הליכי גישור גירושין במטרה להגיע להסכם, או בהתאם לנסיבות התיק ורצונו של הטוען רבני לסייע במקרה הנידון.
בתיקים סופר מורכבים עם ריבוי ראשי תביעה שונים, מחירו של הטוען רבני יכול להשתנות בהתאם למורכבות, ולמכלול הנושאים בהם יידרש הטוען רבני לייצג.
מקובל לתחם את הסכם שכר הטרחה, למספר דיונים, ומספר בקשות, ושעות עבודה, אם כי יתכן תמחור גלובלי וכל תיק לפי ענינו.
בהתאם למה קובע טוען רבני מחיר?
זו אכן שאלה טובה ועניינית, אך מה שבטוח שכל טוען רבני יכול לענות עליה מנקודת המבט שלו בהתאם למורכבות התיק הנידון. השעות הנדרשות להשקעה בתיק. האם הנושא הנידון או הנושאים הנידונים העומדים במרכזו של התיק מוכרים לטוען רבני וקיימת בהם פסיקה רבנית, שיכול להוות אינדיקציה לתוצאה. נכונותו של הטוען רבני להשקיע ולעסוק בנושא הנידון שבתיק, מצבו המשפטי-עובדתי של התיק, בין היתר מכלול האיזונים שבתיק. ועוד שיקולים כפי שיראה לנכון הטוען רבני להביא במכלול השקלולים טרם נתינת הצעת מחיר על ידי הטוען רבני!
הסכם שלום בית/גירושין
מקובלת הגישה שעבור השכנת שלום בית באמצעות הסכם שלום בית. טוען רבני מוכן להפחית ממחירו. והטעמים לכך הם רבים וטובים כל אחד בנפרד וכולם גם יחד. שלום בית הוא ערך עליון וחשוב. מחיר טוען רבני להסכם שלום בית יקבע בהתאם לכמות הפגישות הנדרשת טרם תתגבשנה טיוטה ראשונית. היקף הנושאים הנידונים בהסכם, גודל המשפחה. ועוד פרמטרים בהתאם לנסיבות, לפתור מאמר זה ללא דברי תורה מתוקים מדבש אינו ניתן, על כן נצטט מעט מן הים הגדול לתועלת הקוראים.
"בשולחן ערוך אבן העזר סימן פ סעיף טז נפסק :טען האיש שאינה עושה מלאכות והאישה אומרת שאינה נמנעת מלעשות, מושיבין אשה ביניהם, או שכנים."
הנה מפורש מדברי קודשו של מר"ן רבינו יוסף קארו זיע"א, בשולחנו הטהור כי, עבור השכנת שלום בית וחתירה ליישוב הסכסוך ולהסכם שלום בית, פעמים שיש צורך בהתערבות צד שלישי.
תביעת שלום בית/גירושין
תביעת שלום בית ולמעשה ניהול הליכי שלום בית בבית הדין הרבני הם דינאמיים ועל כן גם מחיר הטוען רבני לייצוג משתנה בהתאם. והסיבות לכך הם רבות ומגוונות, לצורך ביאור העניין יש הבדל מהותי והלכתי בין בקשת שלום בית בזיווג ראשון לבין בקשת שלום בית בזיווג שני. מאחר ועל פי ההלכה בשולחן ערוך סימן קיט סעיף ג וזו לשונו:
"לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָּהּ עֶרְוַת דָּבָר. הגה: אֲבָל בְּלָאו הָכִי אָמְרִינָן כָּל הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת (טוּר). וְדַוְקָא בִּימֵיהֶם שֶׁהָיוּ מְגָרְשִׁין בְּעַל כָּרְחָהּ, אֲבָל אִם מְגָרְשָׁהּ מִדַּעְתָּהּ מֻתָּר (אֲגֻדָּה פֶּרֶק הַמְגָרֵשׁ וְכֵן כָּתַב הָרַ"ן). וְאֵין רָאוּי לוֹ לְמַהֵר לְשַׁלֵּחַ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה; אֲבָל שְׁנִיָּה, אִם שְׂנָאָהּ, יְשַׁלְּחֶנָּה".
בהלכה זו ניתן לראות הבדל מהותי בגישת ההלכה בין זיווג ראשון שבו יש לפעול בצורה מתונה יותר ולכן בדרך כלל זמן התמשכות ההליכים תהיה מרובה. לבין לזיווג שני שאינו עולה יפה ואין סיכוי לשלום בית בו ההלכה מאפשרת גירושין.
הבדל זה משמעותי מאוד ומשפיע על אורך ההליך ומחירו של הטוען רבני תמיד יהיה מושפע בין היתר גם ממשך התנהלות התיק. ישנם עוד פרמטרים רבים כגון גודל המשפחה, שנות הנישואין הרקע לקרע ועוד. אך די בדוגמא הנזכרת לעיל כדי להמחיש מה יכול להשפיע על מחיר טוען רבני בתביעת שלום בית או בתביעת גירושין. והגישה ההלכתית אשר בהחלט תוכל להשפיע על אורך ההליך והשעות הנדרשות לטיפול בתיק.
לסיכום:
מחיר הטוען הרבני נקבע בהתאם לשיקול דעתו ובהתאם למורכבות התיק ורצון הלקוח להגיע להבנות. יש הבדל בין תיקים של נישואים ראשונים לבין תיקים של נישואין שניים. בין תיקים בהם יש צורך בטיפול ולימוד מעמיק של כמה נושאים. ולבין תיקים בהם יש רק נושא אחד על הפרק.
